#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמו. כתוב בפסוק שדוד לקח את עטרת מלכם ומשקלה ככר זהב ותהי על ראשו. כיצד יכל להניחה? 	"רב יהודה אמר רב תירץ שראויה היתה לראש דוד שעשויה למידת ראשו אבל באמת לא הניחה על ראשו. וכתב רש""י דחדא שעתא מנח לה לבדוק אם הגון למלכות. רבי יוסי ברבי חנינא תירץ שהיתה אבן שואבת שהיתה נושאת לעטרה ומגביהתה. רבי אלעזר תירץ שאבן יקרה היתה בה ששוה ככר זהב."	עבודה זרה מד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמז. היכן אמר ר""ג למין אין משיבין במרחץ ומדוע? "	"נאמר בברייתא שכשיצא מן המרחץ אמר לו משום שאסור לומר דברי תורה במרחץ. כתבו התוס' (ד""ה תנא) שכן גרס ופירש רשב""ם, אבל י""ס שגורסים בברייתא וכשיצא א""ל אין משיבין ופירש ר""י שהגוי שאלו בבית הפנימי ושם לא השיבו כלום כיון<br>שעומדים שם ערומים וכשיצא מבית הפנימי לאמצעי שעומדים שם ערומים ולבושים השיבו אין משיבין במרחץ ומשום דרכי שלום השיבו כך מפני איבת אותו הגמון דהוי כמו שאילת שלום שמותרת בבית האמצעי <sup>ס</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ס.  והר""ן כתב שהשיב לו בבית האמצעי שכיון שהרהור בדברי תורה מותר בה, מותר גם אם נשאל על דברי תורה להשיב אסור או מותר, שכל שאינו אומר עיקר טעמו של דבר אינו אלא כהרהור.</span>"	עבודה זרה מד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קמח. שלש תשובות השיב ר""ג למין 1) אלו הן ומדוע י""א שתשובה גנובה השיבו וי""א שאינה גנובה 2) ומה פירוש תשובה גנובה? "	"1) א. זו עו מדת על פי הביב וכל העם משתינים לפניה, לא נאמר אלא אלהיהם את שנוהג בו משום אלוה. ר' אושעיא אמר דגנובה דפעור יוכיח ש מפערים לפניו בכל יום ואינו בטל. ור' חמא בר יוסף אמר דאינה גנובה דזו עבודתה בכך וזו אין עבודתה בכך. רב שימי בר חייא אמר דגנובה דכי משתינים בפניה מאי הוי והתנן רק בפניה השתין בפניה וזרק בה את הצואה הרי זו אינה בטלה. ור' חמא בר יוסף אמר דאינה גנובה שם לפי שעתא רתח עלה והדר מפייס לה אבל הכא כל שעה ושעה מזלזלים בה. ב. אני לא באתי בגבולה והיא באה בגבולי. אביי אמר דגנובה דכי בא בגבולה מאי הוי והתנן עבודת כוכבים שיש לה מרחץ או גינה נהנים מהם שלא בטובה ואין נהנים מהם בטובה. ור' חמא בר יוסף אמר דאינה גנובה שכאשר אדם חשוב כר""ג רוחץ שם מבלי להכיר טובה נחשב כמו שאחרים רוחצים בה בטובה. ג. אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא נעשה אפרודיטי נוי למרחץ. רבה בר עולא אמר דגנובה דכי אמר נעשה מרחץ לאפרודיטי נוי מאי הוי והרי אין הקדש לעבודת כוכבים. ור' חמא בר יוסף אמר דאינה גנובה דנוי מיהא איכא, רש""י פירש שאמנם המרחץ לא נאסר בהנאה מכל מקום יש כאן איסור יפוי עבודה זרה אם ירחץ. והתוס' (ד""ה וכי) פירשו שבאופן זה מדרבנן אסור להינות מהמרחץ משום איסור נוי.<br>2) רש""י פירש שדחהו בקש. והתוס' (ד""ה תשובה) פירשו תשובה עלומה ומכוסה"	עבודה זרה מד: ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קמט. עבודת כוכבים שיש לה מרחץ אין נהנים מהם בטובה. מה פירוש בטובה? 	"כאן פירש רש""י שמחזיק טובה לכומרים וכן הסכים ר""ת (בתוד""ה נהנין). ולקמן נא,ב פירש רש""י בשכר וכן פי' ר""ח."	עבודה זרה מד: ותוס'		
